כשרכשתי את הגופים ההנדסיים שלי לפני שמונה שנים,
היו על המדף רק גופים שקופים שצבע בסיסם כחול או אדום.
בהמשך התווספו השקופים עם הפריסות שלהם,
והסוג הצבעוני.
.
אם היו שואלים אותי היום באיזה מהאפשרויות הייתי בוחרת, הייתי עונה שבאף אחת,
משום שלצערי אף אחת משלושתן לא מספקת המחשה מיטבית לתלמידים.
.
למה אני מתכוונת?
כדי להמחיש לתלמידים את תכונות התיבה, לא מספיק להראות להם תיבה שקופה
הם צריכים לראות את זה בצבעים ולא בצבע אחד.
אז ניסיתי לצבוע את שתי התיבות שהיו במארז.
.
אבל!
תיבה מוגדרת כפאון שכל פאותיו הן מלבנים
והיצרן ייצר שתי תיבות שהבסיסים שלהן דווקא ריבועים.
.
לתיבה יש שש פאות: שלושה זוגות של פאות נגדיות חופפות.
ושוב, היצרן בחר שתי תיבות שהמעטפת שלהן מורכבת מארבעה מלבנים חופפים.
נוצרו כאן פאות סמוכות שוות בעוד שבהגדרה מדובר על פאות נגדיות.
וכך יצא שצבעתי את שתי התיבות בשני צבעים במקום בשלושה.
.
זה מאוד הפריע לי שההמחשה, לפחות בהתחלה, אינה תורמת להבנה,
אז החלטתי לבנות תיבות משלי ובתמונה רואים היטב שלוש פאות שונות זו מזו.
.
גם לגבי הגופים עם הפריסות, אותה בעיה.
הפריסות צבועות בצבע אחד וכלל לא ממחישות את הזוגות החופפים.
לעומת זאת, תראו את הפריסה שלי.
רואים בבירור שלושה זוגות של מלבנים נגדיים חופפים.
הסקוצ’ים הם כדי לפתוח ולסגור את הפריסה.
.
התמונה של הפריסה עם שלושת הצבעים תישאר צרובה אצל התלמידים
וכשהם יגיעו לשאלות כגון: אילו מהפריסות לא מייצגות תיבה?
וכשהם ילמדו נפח ושטח פנים, יהיה להם קל הרבה יותר להבין ולפתור.
מאוד קל להכין תיבות ופריסות,
רק תתחילו לאסוף אריזות של משחת שיניים, קורנפלקס וכו’.
שלי אגב, מאריזה של קרם פנים 🙂
.
עם שאר הגופים אין בעיה והם מצוינים.
